שערוריית זנות סוף סוף עולה דיוויד ויטר בבחירות
NEW ORLEANS - הסנאטור הרפובליקני דיוויד ויטר, ששרד יותר מעשור של סיפורים על יחסיו עם זונות, סוף סוף ראה אותם מדביקים אותו בליל שבת, כשהם מפסידים רע במרוץ על מושל לואיזיאנה.
מנהיג המיעוטים של בית לואיזיאנה, ג'ון בל אדוארדס, נשא אתמול ביתרון שלו במשך שבועות, למרות ניסיון של ויטר להפוך את הקמפיין הפרוע לרגע האחרון. משאל עם על פליטים סורים - ועל טענות דק של סכנה מפליט 'חסר'.
אדוארדס, דמוקרט, ירש את מקומו של השלטון הרפובליקני בובי ג'ינדל, שעוזב את תפקידו בינואר בעקבות הצעה כושלת לנשיאות. ויטר יתפטר בתום כהונתו בסנאט, אמר במוצאי שבת.
למרות שאחוזת המושל הייתה צריכה להיות של ויטר לצורך הקבלה, מרוץ ראשוני הדוק מהצפוי והשימוש המוצלח של אדוארדס בעברו מוכתם השערוריות הביאו לכך שהדמוקרט הוביל ברוב הסקרים-לפעמים באופן משמעותי-במשך שבועות לפני הבחירות המתמודדות בשבת.
הבחירות בשבת מסמנות את סופה הקרוב של הקריירה הפוליטית של כמעט שלושה עשורים של ויטר.
נבחר לביתו בשנת 1999 להחליף את הנשיא בוב ליווינגסטון - שנאלץ לתפקידו לאחר שחשפו פרשיות - ויטר עשה לעצמו שם מהיר כאחד הלוחמים החברתיים החמורים ביותר של הימין ובשנת 2004, הוא זכה בבחירות לנשיאות סֵנָט.
אולם, עם שלוש שנים לאחר מכן, התהפכו הדברים בוויטר כשגברת חזקה בוושינגטון הבירה אותו כלקוח.
למרות שההכרה המביכה של ויטר במסיבת עיתונאים כי הוא שכר זונה - שלכאורה שיתפה את שמה הפרטי של אשתו - הייתה צריכה לשים קץ לקריירה שלו במהירות, ויטר שרד.
במה שנודע בחוגים הפוליטיים בשם חוק ויטר, במקום לצאת לסיור ריפוי או גישה כרגיל כמו כל כך הרבה פוליטיקאים מוכת שערוריות, הרפובליקאי בלואיזיאנה בחר במקום להיעלם בעצם.
במשך חודשים לא ניתן היה למצוא את ויטר בגבעת הקפיטול, ובמקרים הנדירים שבהם כתבים הבחינו בו, הוא יתעלם מכל שאלה.
לאחר גלותו שהוטלה על עצמו החל ויטר לאט לאט לשוב אל האור הציבורי, השתתף בדיונים, נשא נאומי קומה ובסופו של דבר נשא מסיבת עיתונאים. ובעוד שהוא בתחילה נתמך בשאלות בנוגע למעורבותו בזנות, הן התפוגגו במהירות בשתיקת אבן האבן הבלתי מתפשרת של ויטר.
ויטר שרד שוב, התגבר על אתגר דמוקרטי בשנת 2010 וסיפק מודל למחוקקים עתידיים שימצאו את עצמם בסיטואציות קשות.
כשנכנסו לבחירות למושל השנה, נראה היה שוויטר הוא המועדף על הסיכויים להצליח בג'ינדל הבלתי פופולרי במיוחד. אבל משקיפים רפובליקנים אומרים כי ויטר חישב לא רק את הפופולריות שלו בקרב הבוחרים, אלא את החומרה הפוליטית של אדוארדס.
במקום להתרחק מהשערורייה של ויטר-כפי שעשו הדמוקרטים במהלך הצעתו לבחירה מחדש ב -2010-אדוארדס ובני בריתו מבחוץ ניצלו כמעט כל סיכוי להדגיש זאת. במובנים רבים הוא הפך להיות מרכז ההתקפות על ויטר, שבתחילה ביקש להתעלם ממנו כליל. אבל גם כשהתייחס לנושא, הוא מעולם לא הצליח לשים אותו מאחוריו.
סיבוך נוסף, ובוודאי לא רצוי, עבור ויטר היה ג'ינדל, שבילה כמעט כל תקופת כהונתו השנייה כמושל בהפעלת קמפיין נשיאותי חסר תועלת בסופו של דבר. ג'ינדל הוא אחד המושלים הלא פופולריים ביותר במדינה - דבר שפגע במותג ה- GOP בלואיזיאנה, למרות הנטייה השמרנית של המדינה.
אבל אולי אפילו יותר מחוסר הפופולריות שלו, ויטר נפגע בימי הסיום של הבחירות על ידי ג'ינדל עצמו. יריבים ותיקים, נדמה היה שג'ינדל ניהל קמפיין משלו ברגע האחרון כדי לחבל בוויטר.